<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' ביעור חמץ ח"ב</h1>
<h2>דף קח:</h2>
ואיכא דקשיא ליה הא דגרסינן בפרק כ"ה (חולין ק"ח:) כגון שנפלו לתוך יורה רותחת דמיבלע בלע מיפלט לא פליט ופריך סוף סוף כי נייח הדר פליט ומשמע שאינו פולט עד שתנוח. ומפרשי כי נייח דקאמר כשהוא שבע מלבלוע הוא כדאמרינן (חולין קי"ב:) נייחא דגים והדר פלטי עופות (ואמרי' שתהא) [ואמרי שתשהה] בהגעלת הכלי עד שתהא שבע ותפלוט. וקשיא ליה לר' יעקב האי דאמרי' התם, כשקדם וסלקן אמאי חלב מותר שמא שבע הוא ופליט. ועוד [הגעלה] נמי דעבדינן מנא ידעי' ששבע (מבליע) [מלבלוע]. וליתא לפירוש קמא דהא מעשים בכל יום שפולטין כשהן רותחין שאם נותנין ירקות או בשר שמן בקדירה מיד נשתנו מראה המים שבתוכה וכן כל הרותחים מבליעין את הפליט שחוצה לו ומפליטין את הבליעה. (א"ל) [אלא] ה"פ כגון שנפל לתוך יורה רותחת דמיבלע בלע מיפלט לא פליט כל הבשר שבתוך היורה שוב אינה פולטת מה שבולעת אבל היא עצמה פולטת השמנונית ובולע ממין אחר שבתוכה בין רותחין בין אינה רותחין והלכך כל כלי איסור שנשתמש בהן בכ"ר [מגעילן ברותחין] ומפליט איסור דופני הכלי, והאיסור שפולט חמץ שלא בזמנו היא ומקמי דלימטי זמן איסורו בטל הוא בששים, ודכוותי' גרסינן בירושלמי בריש גמרא דחלה מהו שילקה על חלתן דבר תורה ר' אבהו בשם ריש לקיש אמר אין לוקין א"ר יעקב בר אחא ר"ל כדעתי' דאיתפלגן הפיגול והנותר ששתקן ר"י אמר לא בטלו זא"ז [וכו'] א"ר יוסי תמן זה אסור וזה אסור ברם הכא שני(א) דברים רבים ומבטלים (זא"ז) [אותו] וכבר בטלו עד שלא נעשו איסור ויש שמחמירין שאין מגעילין [אלא] בי"ג. אבל שנשתמש בכ"ש מגעילו ע"י עירוי מכלים חדשים.
